במאמרים הקודמים בסדרה, דיברנו על השימוש הנרחב של הקנאביס הרפואי בתחומי הרפואה השונים וכן על תופעות הלוואי בשימוש בקנאביס. במאמר זה נסביר מיהם המטופלים אשר זכאים לטיפול בקנאביס הרפואי.
במדינת ישראל הזכאות לטיפול בקנאביס רפואי מוגבלת למספר התוויות (התוויה רפואית היא השיוך של טיפול רפואי מסוים למצב רפואי).
בתחום האורתופדי ההתוויה העיקרית הינה כאב. סיבת הכאב הנפוצה ביותר הינה כאבי גב וצוואר.
סיבות אחרות הינן נוירופתיות (הפרעות עצביות המתבטאות בכאבים או עקצוצים) כמו גם גירוי עצבי למשל עקב פריצות דיסקים.
דרישה מקדמית לזכאות לטיפול בקנאביס רפואי הינה טיפול במשך שנה לפחות במרפאת כאב או מרפאה אורתופדית בתרופות מסוגים שונים.
ייתכן ויהיה מקום בעתיד לשקול שינוי הנוהל בנושא זה, היות והטיפול התרופתי הממושך עלול לגרום נזקים שונים למטופלים ולגרום להתמכרות לתרופות נרקוטיות.
ד"ר רובינסון מציין כי בהחלט היה מעדיף להתחיל הטיפול בסם הקנאביס בסמוך ככל האפשר לאירוע הגורם כאב שכן לדעתו יגדל הסיכוי לריפוי המטופלים במצב זה.
התוויה אחרת הינה לחולים אונקולוגיים (חולי סרטן), הזכאים לטיפול בקנאביס הרפואי תוך כדי טיפולים כימיים ועד חצי שנה לאחר תום הטיפול.
כמו כן ישנה התוויה לטיפול בחולים עם גרורות אשר מיצו את דרכי הטיפול האחרות.
בתחום הגסטרו יש אישור לטיפול בסם במחלת קרוהן ובמקרים חריגים של קוליטיס ומעי רגיז.
בתחום הנוירולוגי יש אישור לטיפול בגין מחלת טורט, פרקינסון וטרשת נפוצה. לרוע המזל יש מטופלים עם תסמונות דומות – אך לא זהות כגון RESTLESS LEGS ותסמונת עייפות כרונית שאינם זכאים כיום לטפול למרות נסיון אנקדוטלי של טיפולים מוצלחים במחלות אלו.
ידוע היטב כי קנאביס הינו יעיל מאוד באפילפסיה, ונראה כי יש תגובה טובה גם באוטיזם.
בתחום הפסיכיאטרי קיים סיכון בשימוש בסם, אך נראה כי יש תועלת במקרים של (Post-Traumatic Stress Disorder ) תסמונת בתר חבלתית, בפרט במצבים של אי תגובה לטיפול ממושך של לפחות שלוש שנים.
בתחום הפליאטיבי (כלומר הטיפול התומך שנועד לשפר את איכות החיים של חולים בהתמודדות עם מחלות חשוכות מרפא) קיים אישור לשימוש במטופלים עם תוחלת חיים קצרה, וקכקסיה (רזון קיצוני בחולי סרטן) והפרעות קוגנטיביות.
במצבים כאלו ממליץ ד"ר רובינסון על השימוש בשמן הקנאביס. לרוב המינון הדרוש הינו נמוך, ובחלק מן המקרים צופים במעין התאוששות קוגניטיבית זמנית בגין הטיפול בסם.