כבר אלפי שנה בני אדם משתמשים בצמח הקנאביס. הצמח הינו יחסית בטוח לשימוש אם כי כרוך בתופעות מוחיות כולל 'סוטול' ובלבול. לכן ברוב החברות האנושיות, השימוש בצמח אושר בתנאים מוגבלים ובנסיבות מסוימות בלבד לרוב בטקסים.
בצורה מפתיעה הסתבר כי ישנם בני אדם רבים הסובלים מתלונות שונות שחולפות בעת צריכה של צמח הקנאביס. אחד הממצאים המעניינים שהתגלה לפני כ 25 שנה הינו הנוכחות של חומרים הדומים לקנאביס (מבחינת יכולת קשירה לקולטנים) המיוצרים באופן טבעי בגוף האדם. חומרים אלו כוללים אננדמייד ואחרים ויוצרים מערכת אנדוקנבינואידית.
כאשר בודקים את הקשירה של חומרים כאלו לרקמות, מסתבר כי למעשה כל רקמה בגוף מכילה קולטנים למערכת האנדוקנבינואידית. כמו בכל מערכת אחרת ישנם אנשים הסובלים מחוסר של חומרים אנדוקנבינואידים. במצבים אלו יתפתחו תסמינים שונים.
בשלב זה איננו יודעים מדוע אנשים מסוימים מלינים על תלונה כזו או אחרת, אולם נראה כי חלק גדול מנשים עם פיברומילגיה, אוסטאופורוסיס, אנדומטריוסיס וכן מיגרנות מסוגים שונים סובלות מחוסר של חומרים אנדוקנבינואידים. בקבוצות אוכלוסייה אלו נראה כי טיפול בקנאביס הינו לא רק יעיל תסמינית כי אם גם עשוי להביא לריפוי של המחלה.
מהי המערכת האנדוקנבינואידית במצבי בריאות וחולי?
יש לזכור כי לא ידועות כרגע רקמות או קבוצות תאים ללא קולטנים למערכת זו. המערכות הגופניות העיקריות הנשלטות על ידי המערכת האנדוקנבינואידית הינן ככל הנראה: שינה, מצב רוח, תיאבון, זיכרון ופריון.
המערכת האנדוקנבינואידית מורכבת משלושה רכיבים: אנדוקנבינואידים, קולטנים ואנזימים.
שני האנדוקנבינואידים העיקריים ששניהם התגלו בישראל על ידי פרופסור רפי משולם מהאוניברסיטה העברית הינם אננדמייד ו AG – 2 . גילוי המערכת האנדוקנבינואידית ובידוד החומרים הפעילים של הצמח הקנה לפרופסור משולם את הכינוי הסנדק של המערכת האנדוקנבינואידית והביא כבוד רב בעולם למדינת ישראל.
בכנס CANNMED 2019 שנערך לאחרונה בקליפורניה, היה ד"ר דרור רובינסון עד להערצה העולמית לתרומתו החשובה ביותר לעולם הרפואה בזכות גילויים אלו ורבים אחרים.
ישנם שני קולטנים חשובים של המערכת האנדוקנבינואידית, אחד המסומן כ CB1 הינו בעיקר במוח, אליו נקשר בעיקר THC והשני CB2 הינו בעיקר ברקמות הגופניות ובראש וראשונה במערכת החיסון.
היות וחלק גדול מן המחלות משלב בעיות עצביות ובעיות של דלקת על רקע גירוי של תאי חסון, במרבית המקרים עדיף לטפל בקנאביס על ידי חומר מאוזן מבחינת CBD ו THC. לדוגמא בכאבי גב על רקע גירוי עצבי משני ללחץ של דיסק בין חולייתי הרבה פעמים יש גירוי עצבי שיוקל על ידי טיפול ב THC ובו זמנית הדיסק הפרוץ מעורר תגובה חיסונית. התגובה תוקל על ידי מתן CBD.
המערכות הרבות המעורבות על ידי המערכת האנדוקנבינואידית גורמות לכך שהנטייה של המומחים היום הינה לסבור שמדובר במערכת שנועדה לייצב את פעילות הגוף – הווה אומר לשמור על הומאוסטסיס.
THC והמערכת האנדוקנבינואידית
THC הינו החומר הפסיכואקטיבי העיקרי של קנאביס הגורם להשפעה מוחית של 'סוטול'. בזמן ש THC יכול להועיל מבחינת תאבון ולהוריד כאב, הינו מסוגל גם לעורר תגובה פרנואידית וחרדה.
CBD והמערכת האנדוקנבינואידית
הקשר כאן פחות ברור, נראה שאינו נקשר לקולטנים CB1 ו CB2 . נראה כי מאידך CBD מעכב פרוק של אננדמייד ויתכן גם נקשר לקולטנים פחות ידועים או שטרם אותרו. נראה כי CBD מועיל ברוב התגובות הדלקתיות ואף מקל על כאב.
מהי תסמונת חוסר אנדוקנבינואידים
תסמונת זו הוצעה על ידי פרופסור איתן רוסו כאפשרות המסבירה מדוע אנשים מסוימים מפתחים מחלות מסוימות. נראה כי התסמונת קשורה בעיקר למחלות כגון מיגרנה וכאבי ראש, פיברומילגיה וכן מעי רגיז. יש פחות הוכחות לכך שיש חוסר אנדוקנבינואידים במחלות קשות אחרות כגון אלצהיימר, פרקינסון ודכאון.
נראה כי ניתן לקבוע כי יש מספר מחלות שונות המתאפיינות בחסר של אנדוקנבינואידים כולל מחלות המתאפיינות במצב של כאב יתר, העדר של ממצאים פתולוגיים ברורים בבדיקות מעבדה או ביופסיות, אבחנות שנעשות לאחר שנשללו אבחנות אחרות, ותמיד המטופלים מתאפיינים ברמות גבוהות של חרדה ודכאון.
בכל המצבים האלו נראה שיש מקום לטיפול בקנאביס רפואי אומר ד"ר דרור רובינסון. עם זאת, חשוב לזכור כי לא כל האבחנות האלו כלולות בהתוויות כיום לפי נוהל 106.
יש מקום למחקר נוסף כדי להוכיח בצורה חד משמעית כי הטיפול בקנאביס רפואי יכול להועיל באבחנות אלו, כדי להנגיש טיפול יעיל זה לקבוצות אוכלוסייה נוספות אומר ד"ר רובינסון. כמובן יש לזכור תמיד את הסיכונים הכרוכים בטיפול בקנאביס כולל התמכרות, תופעות לואי והחמרה של פתולוגיות נפשיות שונות.