לפי הגדרות חוקיות במדינת ישראל, השימוש בסם המסוכן קנאביס מאושר בנסיבות של סרטן (קנאביס וסרטן – הקליקו לקריאה) במידה ויש צורך להתמודד עם תופעות של בחילות והקאות משניות לכימותרפיה, או שיש נוירופתיה שארית בעקבות טיפול בכימותרפיה או כשיש עדות לירידה דרמטית במשקל ותאבון בעקבות אבחנה וטיפול בסרטן.
הטיפול בקנאביס רפואי מאושר כשמן או תפרחות לעישון או אידוי. בנסיבות של סרטן, ההיגיון הקליני הינו לא לתת קנאביס בעישון מחשש לנזקי עישון (אין לכך הוכחה ברורה והמסקנה נשענת על הניסיון עם עישון טבק).
בחלק ממדינות ארצות הברית, הגישה הינה יותר רחבה. הרשומה למטה מתבססת על דעתו של מר ג'ון מלנקה ואינה מהווה המלצה רפואית לטיפול בוודאי שלא לפי חוקי מדינת ישראל. עם זאת, לאור הניסיון העשיר בארצות הברית בטיפול בקנאביס רפואי, יש להערכתי עניין גם לקהל הישראלי לשמוע לגבי הניסיון שם בעיקר של דר אלן פרנקל רופא פנימי שמטפל במחלות קשות שונות על ידי קנאביס.
שכיחות מחלת הסרטן
מחלת הסרטן הינה לצערנו מאוד נפוצה. הסטטיסטיקה בארצות הברית הינה שכ- 39 מתוך 100 אנשים יחלו במחלה במשך חייהם.
קנאביס ברפואה
קנאביס מלווה את האנושות זה עשרות אלפי שנים. מחקרים בדנמרק הראו שהיו שדות בהם גדלו צמחים המכילים CBD כבר לפני 40 אלף שנה.
עד שנת 1899 התרופה הנפוצה ביותר בשימוש בארצות הברית היתה קנאביס רפואי או נגזרות של קנאביס. אחת הבעיות הקשות בשימוש בקנאביס, שגרם לחשש של הקהילה הרפואית משמוש בו, היה העדר המינון המדויק. הווה אומר, למטופל ספציפי עלולה היתה להתפתח הרעלה. נושא זה חשוב גם היום, והרפורמה של משרד הבריאות עושה הרבה כדי להבטיח הדירות ואיכות של הטיפול כדי להבטיח תגובה שככל האפשר ניתנת לניבוי.
עד שנות הארבעים, צמח הקנאביס היה מאוד אחיד, אולם מאז התפתחות תרבות הסמים של דור הבייבי בומרס (Baby boomers), האנשים שנולדו לאחר מלחמת העולם השנייה, בוצעו מוטציות רבות על ידי טיפוח סלקטיבי של זנים.
בשנות הארבעים של המאה העשרים, תכולת ה THC היתה כ 2-3 אחוז. כיום, צמחים שגרתיים המשמשים לבילוי, מכילים 20 עד 30 אחוז THC. לרוע המזל אחד הדברים שאבדו בדרך הינה התכולה של קנבינואידים אחרים כולל CBG CBV ועוד.
בארצות הברית מתחיל כבר שמוש בזנים שהינם עשירים ב THCV, CBG . לרוע המזל, זנים אלו אינם קיימים נכון להיום בשימוש קליני בישראל. גם הזנים עתירי ה CBD נדירים בישראל למרות השימושים הקליניים הרחבים שלהם. מאידך הזנים העשירים ב THC הינם יחסית עניים בקנבינואידים אחרים ולכן עלולים לגרום לתופעות לואי קשות.
כיצד מסווג קנאביס?
החלוקה של חומרים טיפוליים בארצות הברית הינה של חמש דרגות, דרגה 1 הינה מסוכנת ולא רצויה לשימוש ואילו דרגה 5 אינה מסוכנת כלל. דרגה 1 אליה שייך קנאביס הינה של חומרים מסוכנים וגורמי התמכרות ללא שמוש רפואי ידוע. מאידך THC נקי (תרופה בשם מרינול) מוגדר כדרגה 3 ואילו CBD נקי מוגדר כדרגה 2 (אפידיולקס). חלוקה זו הינה מוזרה בלשון המעטה כי THC נקי הינו יותר מסוכן ופחות יעיל מקנאביס לשימוש קליני. מאידך CBD נחשב כחומר יחסית בטוח עם מעט מאוד סיכונים. איני מכיר, אומר ד"ר דרור רובינסון, הסבר הגיוני לדרוג של חומרים אלו על ידי משרד הבריאות האמריקאי. לעומת זאת, אומר ד"ר רובינסון, הגישה בישראל היא הגיונית יותר ומבוססת על מתן רישיון לשימוש בקנאביס לפי קריטריונים שנקבעו על ידי משרד הבריאות ובידי רופאים שהוכשרו לכך.
המערכת האנדוקנבינואידית
זוהי מערכת חשובה שהתגלתה על ידי פרופסור משולם מהאוניברסיטה העברית בשנת 1984. מערכת זו אינה נלמדת בבית ספר לרפואה בדרך כלל וזאת, לדעתו של ד"ר פרנקל, עקב פוליטיקה בין חברות תרופות לבתי ספר לרפואה. מערכת זו כוללת מספר חומרים שמופרשים באופן טבעי על ידי גוף האדם ונקשרים לקולטנים מסוימים. קולטנים אלו קושרים גם את החומרים הפעילים של צמח הקנאביס.
העובדה שישנם חומרים טבעיים שמופרשים באורח טבעי בגוף ונקשרים לאותם קולטנים שאליהם נקשרים מרכיבי צמח הקנאביס, מדגיש את היתרון העיקרי של צמח הקנאביס לעומת תרופות סינתטיות. מדובר בצמח שהתפתח שנים רבות עם בני האדם ומותאם באופן טבעי אליהם. מאידך, מסביר ד"ר דרור רובינסון, אין לשכוח שיש בין החומרים הטבעיים גם חומרים מאוד רעילים. לכן, תמיד יש לשקול בזהירות אם וכמה קנאביס לתת למטופל ספציפי.
מתי קיים צורך בשימוש בצמח הקנאביס?
לעיתים קרובות, אומר ד"ר רובינסון, אני שומע במרפאה את התלונה של המטופל: 'אני מרגיש שאין לי מספיק סם לכיסוי כל החודש". כמובן שתלונה זו אינה מדויקת. למעשה, מה שחסר למטופל, הינם אנדוקנבינואידים שמיוצרים על ידי הגוף עצמו. חוסר זה בא לידי ביטוי כצורך בסם. לכן, תאר פרופסור איתן רוסו כבר לפני כשלושים שנה מצב של חוסר אנדוקנבינואידים כגורם חשוב בהרבה מאוד מחלות.
במצבי חוסר של הורמונים אחרים כגון טסטוסטרון או קורטיזון או טירוקסין, נטילה של תרופה חליפית גורמת לירידה עוד יותר של יצור ההורמון הטבעי. עקב כך, לרוב אנשים אלו יזדקקו לשימוש קבוע של התחליף. בניגוד לכך נטילה של סם הקנאביס, מסביר ד"ר דרור רובינסון, נוטה להעלות את פעילות המערכת האנדוקנבינואידית. לכן, חלק מן האנשים יזדקקו באורח הדרגתי בפחות סם לאורך שנים בעיקר כאשר השימוש הינו רפואי.
מה מיוחד במערכת האנדוקנאבינואידית?
המערכת האנדוקנבינואידית מכילה מספר רב של חומרים. כל אחד מהם נקשר להרבה מאוד קולטנים בגוף. לדוגמה CBD נקשר לכ500 קולטנים בגוף. מצב זה הינו מבלבל לעומת התפישה הרפואית הקלסית, בה חומר אחד נקשר לרוב לקולטן אחד וגורם להשפעה מוגדרת.
מצב זה מוגדר בשפה כימית \ביולוגית כמולקולה מתירנית. כלומר, מתן תרופה זו יכול לגרום להשפעה בהרבה מאוד מערכות בו זמנית.
ברפואה הקלאסית נוטים לזלזל בהשפעה הטיפולית של אמונה. לדוגמא כאשר רופא (או איש דת) מדבר באופן אופטימי עם מטופל ויוצר אמונה ביכולת להתרפא, רמת אננדמייד (אחד המרכיבים של המערכת האנדוקנבינואידית) עולה. גם מתן תרופת דמה (שלרוב עוזרת לכשלושים אחוז מן האנשים) או טיפולים שלפי רפואה קלאסית אינם יעילים (כגון הומאופתיה וכירופרקטיקה) גורמים לעלית רמת אננדמייד.
ההשפעה של CBD ניתנת לתיאור בתור איזון של מערכות. כלומר, מטופל בסרטן או מחלה אוטואימונית, שמקבל טיפול מדכא חיסון כגון הומירה, מתוטרקסט, כמותרפיה וכו' לעיתים קרובות יעבור איזון של מערכת החיסון על ידי תוספת של CBD.
דוגמא מעניינת הינה השימוש בCBD כדי לאזן תופעות של גיל הבלות בנשים. ההשפעה הינה דומה לזו של אסטרוגן הווה אומר הורדה של גלי חום, יובש נרתיקי ועוד, אך המנגנון אינו קשירה לקולטנים כי אם איזון של המערכת ההורמונלית הנשית.