חלק מן הרופאים עדיין מתנגדים לטפול בקנאביס. בישראל, בזכות ההכשרה של רופאים מנהלים בתחום הקנאביס, יחסית קל למטופלים להגיע לרופאים שתומכים בשיטת טיפול זו (מי זכאי לטיפול בקנאביס רפואי בישראל? הקליקו כאן).
עם זאת, נותרת הבעיה של כיצד דנים עם הרופא המטפל על האפשרות של שימוש בקנאביס?
כבר בראשיתו של התהליך, כאשר המטופל מעוניין לשקול טיפול בקנאביס רפואי, יש להדגיש את החשיבות של דיווח לרופא המטפל על כוונתו זו של המטופל על אף שחלק מן הרופאים אכן יגיבו בשלילה לבקשה זו. במידה והתגובה שלילית, חשוב לדבר עם הרופא ולהתייעץ אם יש לרופא אופציות טיפוליות חלופיות. אם הגישה אינה שלילית, חשוב לשאול את הרופא המטפל מה דעתו ואם יש השפעה על הטיפול אותו הם מציעים.
בישראל אנו שמים דגש רב על יידוע הרופא המטפל בכך שהמטופל מקבל טיפול בקנאביס רפואי. כל מטופל מקבל מכתב המציג את השיקולים ואת התוכנית הטיפולית. וכל מטופל מקבל מרופא המשפחה שלו סיכום מצבו הרפואי בטרם הביקור במרפאת הקנאביס.
ד"ר אלן פרנקל מארה"ב, מתאר כי לאורך השנים ישנה פתיחות גדולה יותר של רופאים קונבנציונליים לאופציית הטיפול בקנאביס רפואי ומדגיש את החשיבות של תיאום מול הרופא המטפל, את המינונים ואת ניטור ההשפעה של הטיפול.
יש להדגיש כי אין מטרתו של הטיפול בקנאביס כדי להחליף טיפול שגרתי ובדרך כלל, הטיפול בקנאביס רפואי ניתן בשילוב עם טיפול שגרתי.
יש לזכור כי לאחרונה מסתבר כי התגובה של מטופלים לטיפול ביולוגי מדכא חיסון הינה פחות טובה בנוכחות טיפול בקנאביס רפואי. לכן, מסביר ד"ר דרור רובינסון, יש לשקול בזהירות את המצב לכל מטופל ספציפי ולשתפו בשיקולים.