איך קנאביס משפיע על המוח

כמי שמטפל במספר גדול מאוד של מטופלים ואשר צפה במשך שנים בהשפעה המיטיבה של הסם עליהם, תמיד היה ד"ר רובינסון מוטרד מהעדר הסבר חד משמעי למנגנון של ההשפעה המיטיבה של קנאביס.

כל מי שטיפל במטופלים עם קנאביס מסיק את הדברים הבאים:

1. לרוב סוגי הצמח ישנה השפעה מיטיבה על פתולוגיות של המוח (מחלות של המוח)
2. המטופלים נראים יותר רגועים וישנים יותר טוב גם אם אין בהכרח שיפור במחלה הבסיסית (גידול, פרקינסון או דמנציה).

לפני שנה התפרסם מאמר מעניין

Evid Based Complement Alternat Med. 2018; 2018: 1709182. שאולי מגלה טפח לגבי ההשפעה של קנאביס על המטופלים שלנו.  במאמר חשוב זה נבדק מהי ההשפעה של הטיפול על המוח באנשים בריאים.

מדובר במחקר מאיטליה, שם עדיין אסור השימוש בתמצית מלאה של הצמח.  לכן נבדקה תמצית של צמח נטול THC.  תמצית זו הינה בעלת ריח דומה לשל סם אך חסרה בה השפעה פסיכואקטיבית.  הריח נובע מקבוצה של חומרים בשם טרפנים.  הטרפנים החשובים ביותר ככל הנראה הינם מירסן, וקריופילן, כמו גם לימונן (הריח של לימון) ופינן (הריח של יער אורנים).

בעבר הוכח כי קריופילין מונע חרדה וגורם לתחושת רגיעה.  אין צורך בקנאבינואידים כדי להשיג השפעה זו.

ההשפעה של שאיפה של שמן קנאביס הינה של עליה בפעילות של גלים מיוחדים במוח.  גלים אלו הקרויים תטא חשובים לתחושת רגיעה. בעבר הוכח כי פעילות כגון יוגה ומדיטציה מעלה את הפעילות של גלים אלו במוח.

בנוסף לגלי התטא ישנה גם עליה של גלי אלפה. בעבודות קודמות הוכח כי עלייה בכמות של גלי אלפה גורמת לשחרור של הורמונים מסוימים כולל מלטונין (אשר חיוני לשינה) וסרוטונין (אשר חיוני לתחושת רגיעה – השפעה דומה לזו של שוקולד ומספר תרופות).

לימונן גורם לעליה של דופאמין בהיפוקאמפוס.  החשיבות הינה כמובן במחלות כגון פרקינסון שבהן יש ירידה של דופאמין.

נראה כי לאחר קריאה של מאמר זה, ניתן להבין מדוע קנאביס הינו תרופה כה יעילה למחלות נוירולוגיות רבות ושונות.