בחודש פברואר 2019 התפרסמו שני מאמרים מעניינים המעידים על האפשרות של טיפול בקנאביס כדי לפתור בעיות בריאות שמשפיעות על כלל החברה.
מאמר שפורסם ב JAMA OPEN JANUARY בשנת 2019 ומבוסס על נתונים שנאספו על ידי אוניברסיטת הרווארד, מצביע על כך שבמשך 13 שנה עלה שעור הטיפול בבנזודיאזפינים (תרופות לטיפול בחרדה חמורה או בנדודי שינה) מ – % 3.8 בשנת 2003 ל – % 7.4 בשנת 2015 .
מדובר בהכפלה של שעור המטופלים (נבדקו כ 380 אלף ביקורי רופא), כמחצית מן המרשמים ניתנו על ידי רופאי משפחה בעיקר כטיפול נגד דכאון וחרדה, הפרעות נוירולוגיות שונות וכן כאבי גב או כאבים כרוניים אחרים (שם העליה תלולה במיוחד מ 3.5 % בשנת 2003 ל 8.5% בשנת 2015).
נראה כי השימוש של שלוב עם אופיואידים (משככי כאבים רבי-עוצמה) עלה אף יותר כדי פי 4 לעומת שנת 2003 – מ 0.5% ל – 2% בשנת 2015.
היות וישנו סכון ניכר לארועים חריגים, כאשר ניתן שלוב זה, קיים עניין רב בשיטות טיפוליות שעשויות להוריד את הצורך בבנזודיאזפינים.
במחקר קנדי שהתפרסם השבוע הסתבר כי 4 מכל 10 מטופלים שטופלו בקביעות בבנזודיאזפינים הפסיקו את הטיפול לאחר חצי שנה טיפול עם קנאביס רפואי.
במחקר זה נבדקו 146 מטופלים במרפאה בשם קנאבו. מרפאה זו טיפלה כאמור בקבוצה של מטופלים בגיל ממוצע 47 , מתוכם 61% נשים. 30% מן המטופלים הפסיקו את הצריכה של בנזודיאזפינים לאחר חודשיים של טיפול והשיעור עלה לכדי 45% לאחר חצי שנה של טיפול בקנאביס. מעניין לציין כי בו בזמן המטופלים דווחו על ירידה במצב עקה למרות הפסקת הטיפול בנוגדי חרדה כגון בנזודיאזפינים.
יתכן ומאמרים אלו יחד מצביעים על הצורך לנסות לגמול מטופלים בבנזודיאזפינים מהצורך בתרופה זו על ידי שמוש בקנאביס רפואי.