צמח הקנאביס נחלק לזכרים ונקבות. רוב השימוש הקליני נעשה בצמחים ממין נקבה. צמחים אלו פורחים, והתפרחות הינן החומר שנהוג לעשן.
פעם היה מקובל להבחין בין צמחים מסוג אנדיקה שגרמו להרדמות ולעייפות. השימוש הקליני עד היום הינו לעזור בשינה. לעומת זאת, צמחים מסוג סטיבה בדרך כלל נוטים להעיר ולאפשר תפקוד יותר טוב נוכח כאב. היות והיום רוב הצמחים הינם היברידיים, קשה כיום לקבוע מסמרות לגבי ההתנהגות במטופל מסוים של צמח מסוים.
כמו כן קיים סוג של צמח שנקרא רודרליס. סוג זה אינו קיים מסחרית בישראל ונראה שהינו בעל השפעות טיפוליות שטרם נבחנו היטב. רודרליס הינו צמח סטיבה שגודל באזורים צפוניים הרריים של מזרח רוסיה. ברוסיה, בהעדר שמש מרובה, נראה כי צמח הסטיבה פיתח תכונה של פריחה עצמית. כלומר, צמח שכזה יכול להתאים מאוד לגידול בתנאים לא מחמירים. בארצות הברית (אנשים רבים מגדלים רודרליס בארון מותאם עם אורות לד, תוך השגת סם באיכות טובה. למען הסר ספק – בישראל הדבר מהווה עבירה פלילית.
לאור חוסר הבהירות לגבי מקור הזנים כיום, והקושי להבדיל בין סוגי הצמח בגלל נוכחות היברידים רבים, הנטיה שלי כרופא, אומר ד"ר דרור רובינסון, הינה לומר למטופל, שאם המדובר בסם שעוזר למטופל ובנוסף, הזן הזה ניתן להשיג בקלות בבית המרקחת בישראל, הרי ככל הנראה זה הזן המתאים. עדיין ישנם זנים אופייניים וריכוזים אופיינים לכל מחלה, כפי שמוגדר ב'ספר הירוק', והם הבסיס לניסיון עם מטופל ספציפי, אולם הרבה פעמים מתעורר צורך להתאים צמח מסוים למטופל מסוים.
כיצד אנו יכולים להעריך את סוג הצמח?
בקליפורניה כיום החוקים מחייבים הגדרה גם של נוכחות וכמות טרפנים ופלבנואידים. בישראל מגדירים היום (בשנת 2020) רק שלושה קנבינואידים THC CBD ו CBN (על קנבינואידים ווירוס הקורונה הקליקו כאן). זוהי התקדמות לעומת המצב עד 2018 כאשר אנשים לא ידעו דבר על ריכוז הקנבינואידים בתוצרת שנמכרה להם. מאידך, עדיין אין לנו את התמונה המלאה כאשר איננו מכירים את הפרופיל של הטרפנים ופלבנואידים.
אחד הטרפנים החשובים ביותר בקנאביס הינו לימונן. טרפן זה נקשר לקולטני THC מסוימים באופן חלקי ולכן נותן הרגשה מסוימת של אופוריה גם ללא קנאבינואידים. פינן גורם לתחושה של שפור מצב רוח ובמידה מסוימת פועל נגד דכאון. מירסן הינו בעל ריח המזכיר מנגו. מנגו הינו פרי שעשיר במירסן, לכן אחת השיטות להגביר השפעה של קנאביס הינה שתיה של מיץ מנגו בד בבד עם צריכה של הקנאביס בעישון.
בטא ואלפה קריופילן מפורסמים בהשפעה חזקה נגד תאי סרטן (אין בכך כדי המלצה לטפל בקנאביס במקום בטיפולים שגרתיים לסרטן- דבר ששגוי מבחינה רפואית).
אפשר לומר, מסביר ד"ר דרור רובינסון, כי בזמן שהטרפנים הינם בעלי ריח ברור, הפלבנואידים הינם יותר בעלי טעם ופחות ריח.
רוב המטופלים יגידו שהטעם של פלבנואידים הינו מעט מר או מתכתי ולעיתים הטעם יכול להיות יותר מתקתק.
חלקי הצמח הניתנים לשימוש
בנוסף ישנם, כמו לכל צמח, שורשים. השורשים אינם מכילים ריכוזים משמעותיים של קנאבינואידים.
עלים לרוב אינם שימושיים לשם שימוש חברתי בקנאביס והכמות של THC המופקת מהם נמוכה. ד"ר פרנקל ממליץ על שמוש בעלים לצורך הפקה של חומצות היסוד THCA ו CBDA שבעת מיצוי שמן בחום או עישון הופכות ל THC ו CBD.
ההמלצה של ד"ר פרנקל למטופלים עם סרטן, הינה צריכה של כמות גדולה יחסית של THCA בערך גרם עלים ליום. יש לזכור ש THCA אינו 'ממסטל' וחסר השפעה פסיכואקטיבית. מכל גרם עלים ניתן להפיק בערך 80 מג THCA לשימוש בבליעה (בישראל איני מכיר מוצר שמכיל THCA, אומר ד"ר רובינסון).